זה זמן רב שלא בקרתי במוזיאון. כחובבת מוזיאונים בעברי, נהגתי לפקוד כל מוזיאון באזור שבו הסתובבתי. בכל מוזיאון ליד אזור מגוריי וכמובן בנסיעות וטיולים בחו"ל נהגתי לבקר בכל מוזיאון שהיה בסביבה.

יש משהו ממכר לצעוד במסדרונות המוזיאון ולגלות בכל שניה עוד דבר חדש, להתקל ביצירת אמנות שלא ציפיתי לה כלל מאחורי הקיר , להיות מופתעת מחדש בכל מספר דקות ולהתפעל מדברים והכל במספר שעות ובמקום אחד.

במוזיאון, הדמיון לא מפסיק לעבוד. בכל התבוננות ביצירה חדשה המח עובד, הדמיון מפליג למרחקים והתחושה היא כל כך נעימה ומבטיחה, אין גבול לדמיון וזה גורם לי להתמכר לרגע בו אני מרגישה שוב כמו ילדה שמגלה עולמות חדשים והכל בהליכה שקטה ואיטית במסדרונות המוזיאון.

השבוע בקרתי עם ילדי במוזיאון המדע. החוויה היתה בדיוק כזאת גם להם. הם התרוצצו בהתלהבות מחדר לחדר ונחשפו בכל פעם למשהו אחר, לעולם חדש ומורכב, ונדהמו מכל המידע הרב שהציף אותם מסביב בדרך שהם כבר כל כך לא רגילים אליה, ויזואלית, מוחשית, פיזית. בעולם שבו הילדים יושבים עם ארבעים חבריהם בכיתה אחת ולומדים מהמורה שמולם, מקשיבים או קוראים מהחוברות, כותבים או מעתיקים מהלוח. אין זה פלא שהם ימצאו את הביקור האינטראקטיבי במוזיאון כדבר שובר שגרה ומעניין.

בעולם בו הילדים דבוקים למסכי מחשב טלוויזיות וסמארטפונים, לגרום להם לצעוד במסדרונות המוזיאון ולהנות כל כך מכל מה שמקיף אותם זה בהחלט הישג לא פשוט.

מוזיאון לילדים הוא חשוב בכל צורה, מוזיאון לאמנות, למדע או לכל דבר אחר, הוא מלמד את הילד לעזוב את הכל, את הגירויים שהוא מורגל אליהם ופשוט להתבונן. לתת למח לעבוד , לתת לדמיון דרור ולהרגיש מספיק חופשי ופתוח ללמוד כך דברים חדשים באופן עצמאי, דרך הסיור במוזיאון, הילד לומד לתקשר לבד עם המוצגים או היצירות שעומדות מולו. לקרוא הסבר ולהמשיך הלאה עם הדמיון וההקשרים שיש לו לידע נוסף.

אין ספק שביקור במוזיאון הוא הכרחי לכל ילד בכל גיל, ולא רק במוזיאון לילדים, גם במוזיאונים שקיימים בכל עיר. מעבר לכך שזוהי אבן תרבות, זוהי דרך למידה נפלאה שילד יכול ללכת בה ולשאוב ממנה הרבה לחיים.